ח'ואלד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התובע, יליד 1961, נפגע בתאונת דרכים, שאירעה ביום 13.08.08, עת התנגש הרכב בו נהג עם רכב אחר. בעקבות התאונה נגרמו לתובע נזקי גוף.

2.בגין נזקי הגוף, הוגשה תביעה זו לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, נגד הנתבעת, אשר ביטחה את השימוש ברכב במועד התאונה, בביטוח חובה.

3.אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחבותה של הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונה. המחלוקת נסובה סביב שאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות הרפואית

4.בעקבות התאונה נפגע התובע פגיעה רב מערכתית קשה. ממקום התאונה הועבר לבי"ח בילינסון ואושפז במחלקה האורתופדית. בקבלתו נמצא שבר פתוח בעצמות האמה (אולנה) משמאל, שבר פתוח תוך מפרקי של הפמור הדיסטלי (ירך) מימין, ושבר תוך-מפרקי של הטיביה הדיסטלית והקרסול מימין. כמו כן נמצאו שברים בצלעות וקונטוזיה ריאתית.

ביום קבלתו, 13.08.08, הוא נותח בהרדמה כללית, בוצע קיבוע של השבר באולנה וקיבוע של השבר בפמור המרוחק. ביום 26.08.08 נותח שוב בהרדמה כללית ובוצעה העמדה פתוחה של השבר בקרסול ימין.

5.ביום 03.09.08 שוחרר התובע מבי"ח בילינסון לבי"ח בני ציון, שם אושפז עד ליום 07.11.08 ועבר תהליך שיקומי. הוא שוחרר מבי"ח בני ציון עם המלצות להמשך פיזיותרפיה במסגרת ביתית, מעקב רפואי ועזרה ב-IADL, כגון משק בית וקניות. בעת שחרורו התהלך התובע בעזרת הליכון עם דריכה חלקית על רגל ימין כשבהמלצות אף צוין כי אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית וזקוק להסעות.

6.בהמשך אושפז, ביום 23.12.08, למשך יום אחד. ביום 24.07.10 אושפז שוב למשך 4 ימים, זאת לאחר שבעקבות כאבים מהם סבל משך כשנה, התברר כי הניתוח שעבר באולנה משמאל נכשל, והתברר עוד שקיים חוסר חיבור עם התחלת התפרקות הקיבוע. במהלך האשפוז הוא נותח והוצאה הפלטה, אשר שימשה לקיבוע השבר באולנה, ובוצע קיבוע חדש על ידי פלטה וברגים והשתלת עצם שנלקחה מהאגן.

עם שחרורו, ביום 27.07.10, מבית החולים, הומלץ לתובע על המשך מעקב רפואי וחופשת מחלה למשך 60 יום.

7.התובע היה במעקב וטיפול רפואי תקופה ממושכת.

הנכות הרפואית

8.מטעם בית המשפט מונה פרופ' חיים צינמן, מומחה בתחום האורתופדי, אשר בדק את התובע פעמיים וערך שתי חוות דעת.

חוות הדעת הראשונה נערכה ביום 08.12.09 (16 חודשים לאחר התאונה), ובה נקבע כי, בשל חומרת הפגיעה, מצבו של התובע עדיין אינו יציב וקיים חשד לחוסר חיבור של האולנה שגם עומדת בעמדה גרועה ורצוי לבצע טיפול ניתוחי חוזר (הניתוח החוזר בוצע, כאמור לעיל, בחודש 7/10). כמו כן, קבע כי באזור שוק ימין בליטה של בורג שייתכן וגם אותו כדאי להוציא, וכן בקרסול ימין נראה אוסטאופיט גדול, שאולי אף אותו כדאי להוציא.

לכן קבע המומחה כי מצבו של התובע עדיין זמני ויש לשוב ולבדוק אותו בשנית כעבור שנה.

9.כאמור, התובע המשיך במעקב רפואי ואף עבר ניתוח ונבדק פעם נוספת על ידי פרופ' צינמן, אשר נתן חוות דעתו השנייה והסופית, ביום 30.01.11, וקבע נכויות כדלקמן:

יד שמאל – 10% לפי סע' 35(1)ב' מותאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות");

עצם ירך ימין – 10% לפי סע' 47(2)א' לתקנות;

ברך ימין – 10% לפי סע' 35(1)ב' (מותאם) לתקנות;

טיביה דיסטלית וקרסול ימין – 10% לפי סע' 49(2)א' (מותאם) לתקנות;